"אני כבר לא מתכנתת, אני רק מדברת עם ChatGPT."
זה מה שאמרה לי אחת התלמידות בשיעור אתמול של קורס ה-AI Toolbox שלי.
והאמת? זה תפס אותי. כי זו לא רק אמירה, זו תחושת בטן של הרבה מפתחים ובודקים היום.
פעם היא למדה לעומק כל פריימוורק, ישבה מול התיעוד של Playwright, חיפשה תשובות ב-StackOverflow, ניסתה להבין באמת איך הדברים עובדים.
ועכשיו? היא כותבת שורת פרומפט, ה-AI מחזיר פתרון שלם וזה לרוב פשוט עובד.
אז עניתי לה:
"ברוכה הבאה לתכנות 2025."
אנחנו בתקופה מוזרה. מצד אחד יש לנו כלי עבודה עוצמתיים שלא היו לנו מעולם.
ומצד שני משהו בזה מרגיש קצת… שונה. כאילו אנחנו כבר לא "היוצרים", אלא יותר "המנחים".
וזה בדיוק העניין. הפרדוקס הגדול של העידן החדש הוא שככל שאנחנו פחות כותבים בעצמנו, ככה אנחנו נדרשים להיות הרבה יותר חכמים, שיפוטיים וזהירים.
המקצועיות כבר לא נמדדת בכמה שורות קוד כתבת, אלא בכמה טוב הצלחת לנהל את הפתרון.
אנחנו זזים ממקום של שליטה מוחלטת, של חפירה טכנית אל עבר מקום שבו אנחנו צריכים לדעת לשאול נכון, לנתח תוצאה, לתקן, לוודא שהכל מחזיק.
חברים, זו לא ירידה ברמה – זו אבולוציה טבעית.
תסתכלו על זה כמו שאנחנו לא באמת יודעים איך הקומפיילר עובד מאחורי הקלעים – אבל אנחנו סומכים עליו.
או כמו שאף אחד כבר לא חושב פעמיים אם הרכב שלו יתקע – גם אם לפני מאה שנה היו אנשים שהמשיכו לנסוע עם סוס ועגלה כי לא סמכו על הטכנולוגיה.
ולא פחות חשוב חברים – זה עוד לא הסוף.
המודלים של היום הרבה יותר טובים ממה שהיו ב-2023, אבל הם עדיין לא מושלמים. הכלים מתחלפים בקצב מסחרר.
אנחנו בתקופת מעבר ולמי שיודע ללמוד ולהסתגל, זו דווקא תקופה מרגשת בטירוף.
אז אני לא בטוח אם נמשיך ללמד תכנות בדיוק כמו שפעם לימדנו.
אבל אני בטוח שמי שיידע לעבוד עם הבינה המלאכותית – ידהר קדימה אל עבר ההצלחה המקצועית.
ומה איתכם חברים?
מרגישים שאתם עדיין לומדים באמת או רק מקלידים הוראות ל-AI?
האם זה מרגש אתכם או קצת מפחיד?
לקריאת הפוסט המקורי בלינקדאין, הקישו כאן
לקריאת הפוסט המקורי בפייסבוק, הקישו כאן
